צליאק - אבחון, טיפול והתמודדות

צליאק, הנקראת גם "דגנת" או "כרסת", היא מחלה אוטואימונית שהביטוי שלה הוא פגיעה במעי הדק, או באיברים אחרים של הגוף. מקור הבעיה הוא רגישות לגלוטן, חלבון החיטה, כשחשיפה אליו עלולה לגרום לצרות צרורות.

זוהי בעיה שמרגע האבחון בה משתנים החיים של האדם בצורה ניכרת, בעיה שכוללת בתוכה הרבה מאד תסמינים וסיבוכים שמלווים את האדם משך כל החיים.

התסמינים המגוונים של צליאק

צליאק עלולה להתבטא בגוף באופנים שונים. נהוג לחלק את ההתבטאויות שלה לשתי צורות. הביטוי הקלאסי מופיע בקרב תינוקות עד גיל שנתיים, והוא כולל בטן תפוחה, משקל גוף נמוך, ריפיון בשרירי הגוף ועוד. במצבים אלה עלול התינוק לסבול מבעיות בריאותיות או התפתחותיות שונות.

הביטוי הלא קלאסי של המחלה מאפיין ילדים ומבוגרים כאחד, והוא כולל כאבי בטן כרוניים, פריחות בעור, עייפות כרונית, שלשולים, כאבי פרקים, תחושת אי שקט, אובדן משקל, בעיות במערכת העצמות (אוסטיאופורוזיס למשל), קיבה רגיזה ועוד. הבעיה העיקרית היא שהתסמינים האלה הם מאד כלליים, ולכן אפשר לייחס אותם באותה מידה להרבה מאד בעיות בריאותיות אחרות.

אבחון הבעיה

את הצליאק נהוג לאבחן בשתי דרכים, שבמידה מסוימת משלימות אחת את השנייה. השיטה הראשונה היא בדיקת דם פשוטה ולא פולשנית לאיתור נוגדנים של הצליאק בגוף. השיטה השנייה היא ביופסיה ברקמת המעי, שמצריכים כלים אנדוסקופיים.

את הבדיקות האלה יבצעו בדרך כלל אנשים שמופיעים אצלם תסמינים רבים שעלולים להעיד על צליאק, או לחלופין כאלה הנמצאים בקבוצת סיכון למחלה: אנשים הסובלים מסוכרת סוג 1, אנשים שתפקוד בלוטת התריס אצלם בעייתי ועוד. נשים עד גיל 65 נמצאות בקבוצת סיכון גדולה יחסית למחלה ביחס לגברים.

בדרכים אלה ניתן יהיה לאתר את אחד משלושת הסוגים העיקריים של המחלה: המחלה הקלינית (בה נגרם נזק משמעותית לסיסי המעי), מחלה שקטה (אין סימפטומים, אבל יש נזק לרירית המעי) או מחלה לטנטית (אין נזק לרירית המעי או סימפטומים קליניים, אבל כן יש רמות גבוהות של נוגדנים בגוף).

מה שעוד אפשר לעשות הוא לבצע אבחון כללי של מערכות הגוף, שעשוי להצביע שמשהו בגוף אינו כשורה – ובכך להעלות חשד לצליאק. אפשר כיום לבצע את האבחון בצורה ממוחשבת, שלא כרוכה בכאבים או בתופעות לוואי אלה או אחרות.

הבדיקה הממוחשבת של Global Diagnostics נעשית ברשת ביו קיור, ומתבצעת בהצלחה מרובה כבר מספר שנים. היא נמשכת שמונה דקות בלבד, סוקרת 13 מערכות בגוף ויותר מ-600 איברים.

ומה באשר לטיפול?

טיפול בצליאק הוא נושא מורכב, וזאת על רקע העובדה שאי אפשר להעלים את הבעיה באופן מלא: מי שסובל מהרגישות הזו לגלוטן צפוי להמשיך לסבול מזה משך כל חייו. מה שכן אפשר לעשות הוא להעלים את הדלקת במעי, וזאת באמצעות הימנעות מצריכה של מאכלים המכילים גלוטן – למעשה, זוהי דרך הטיפול היחידה כיום בבעיה. ההימנעות הזו צריכה להיות מוחלטת, כשגם חשיפה לכמויות קטנות של גלוטן עלולה לחולל נזק משמעותי לגוף, לעיתים נזק בלתי הפיך.

טיפול בצליאק מצריך שינוי דרסטי של תפריט התזונה. פחמימות הכוללות גלוטן צריכות להיות מוחלפות באופן מלא במזונות בהם כמות גדולה של עמילן, דוגמת אורז, תפוחי אדמה, דגנים מלאים, תירס, דוחן ועוד.

אנשים שאוכלים מחוץ לביתם נמצאים בבעיה לא פשוטה, מכיוון שהם לא בהכרח יודעים מה נמצא במנות שהם מזמינים במסעדה או בבית קפה למשל. עם זאת, גם צריכה מבוקרת בבית עלולה להיות בעייתית, כי יש מוצרים בהם הימצאות גלוטן לא מצוינת באופן מפורט ברשימת הרכיבים, או בהם גלוטן עלול להימצא באופן לא מתכונן (כאשר הוא מגיע לקו הייצור).