הריון הוא תקופה מרגשת וקסומה, אבל גם מורכבת. זוהי תקופה בה גוף האישה עובר שינויים רבים, תוך שהוא נמצא בדרגת סיכון ללא מעט בעיות ומחלות.
אחד התרחישים הנפוצים בקרב נשים במהלך תקופת ההריון הוא התפתחות של סוכרת הריונית, שמעמידה לא מעט סיכונים. על האבחון והטיפול של הסוכרת ההריונית במאמר הנוכחי.
מהי סוכרת הריונית?
כמו שאפשר בוודאי להסיק משמה, סוכרת הריונית היא סוכרת שמתגלה אצל נשים במהלך תקופת ההריון – כ-5-10% מהנשים יסבלו מסוכרת הריונות, כשלצד זה בערך חמישה אחוז מההריונות הופכים להריונות בסיכון מהסיבה הזו בדיוק.
חשוב לשים לב שתהיינה אלה נשים שלא הוגדרו קודם כל כחולות סוכרת, אלא אצלן הסוכרת נובעת מהשינויים שחלים על הגוף במהלך חודשי ההריון (לרוב מהשליש השני ועד תום ההריון). עם זאת כמובן שגם נשים אצלן הייתה סוכרת קודם לכן ימשיכו לסבול ממנה גם במהלך ההריון, מה שמכונה בז'רגון הרפואי "סוכרת טרום הריון".
עקב קוצרה של היריעה, לא נוכל להתייחס כאן באריכות לסיבות שעלולות להביא לאותה עלייה ברמות הגלוקוז בדם במהלך ההריון. ברמה הכללית אפשר לראות שאחוז מסוים מההורמונים שהשליה מייצרת פוגעים ביעילות של האינסולין, שמסייע מעצם תפקידו לויסות רמות הגלוקוז בדם.
כתפקוד האינסולין נפגע עולות רמות הסוכר, לעיתים לרמות חריגות שמוגדרות כסוכרת לכל דבר ועניין. חשוב להדגיש שרוב המקרים של סוכרת הריונית הם סמויים, כאשר סימפטומים שמאפייניםסוכרת בכללותה לא בהכרח יהיו קיימים כאן.
נזקי הסוכרת ההריונית
יש מקרים בהם לאחר ההריון רמות הגלוקוז יחזרו לנורמה, מבלי שתהיה לסוכרת השפעה משמעותית על האם או העובר. אלא שגם תרחישים אחרים הם בגדר אפשרות. העובדות מראות שהסבירות לסיבוכים אצל האם והעובר גם יחד עולה בצורה משמעותית במקרה שהאם המיועדת סובלת מסוכרת.
הסיבה העיקרית היא שתינוקות שאמם חולה בסוכרת הריון נוטים להיות גדולים יותר, כשמשקלם עולה פעמים רבות על ארבעה קילוגרמים. התוצאה היא דרגת סיכון גבוהה יותר לסיבוכים במהלך הלידה, דוגמת לידה מכשירנית, קרע בתעלת הלידה, פרע כתף ועוד. בהרבה מאד מקרים לידה של אם שחולה בסוכרת הריון תהיה לידה קיסרית, כדי לא לקחת סיכון.
המפתח: אבחון נכון של סוכרת
את הסוכרת ההריונית אפשר לאבחן פעמים רבות במהלך בדיקות הסקר המתבצעות לאורך ההריון, כאשר בדרך כלל תהיינה אלה הבדיקות שעורכים בין השבוע ה-24 ל-28 של ההריון. הבדיקה הרלוונטית היא העמסת סוכר (50 גרם), כשלאחר מכן מתבצעת בדיקת דם.
ערכי גלוקוז של מעל 140 בבדיקה צריכים להעלות נורה אדומה, כשבמקרה הזה יקפיד הרופא המאבחן לבצע בדיקות נוספות: בדיקת דם הנערכת בצום של האישה, העמסת סוכר נוספת (הפעם 100 גרם) ושלוש בדיקות דם נוספות לאחר מכן: בשעה, בשעתיים ובשלוש השעות שאחרי ההעמסה.
כאשר יהיו בבדיקות אלה יותר משני ערכים שאינם תקינים – וזה אומר 95 ומעלה בצום, 180 בבדיקה הראשונה, 155 בבדיקה השנייה ו-140 בשלישית – תאובחן האישה כחולה בסוכרת הריון. ערך אחד שאינו תקין יצריך מעקב במטרה לבחון האם מדובר כאן בסוכרת הריונית.
אז מה עושים?
גם אם בדרך הכלל הסוכרת תחלוף לה לאחר ההריון, זה ממש לא אומר שצריכים לקחת אותה כ"טבעית" או מובנת מאליה, אלא לטפל בה בהקדם האפשרי. יש כיום דרכים שונות לטיפול בסוכרת הריונית, כשלא פעם ייעשה שילוב בין מספר אופני טיפול. הדבר הראשון, ולדעת רבים החשוב מכולם, הוא שינוי תפריט התזונה והתאמתו למצב ה"חדש".
חשוב שהאישה תקפיד על תפריט מאוזן ודל בסוכר, עם הוצאת "אויבים" דוגמת שוקולדים או משקאות עמוסי סוכר מחוץ לתמונה. גם פעילות גופנית, שמתאימים כמובן ליכולות של האישה בשלב זה של חייה, היא חשובה מאד. אם לאחר מספר שבועות לא רואים שינוי בערכי הגלוקוז, יוחלט לרוב על המשך טיפול: תרופות, הזרקת אינסולין וכן הלאה.