קנדידה, הזיהום הפטרייתי הנפוץ ביותר, עלולה להופיע אצל כל אחד מאיתנו. מה שחשוב להדגיש הוא שהופעת הקנדידה אפשרית באזורים שונים ומגוונים בגוף, כאשר לכל מיקום יש את המורכבות, התסמינים ודרכי הטיפול שלו. כאשר הקנדידה מופיעה בוושט, אנחנו נכנסים לשדה משחק מורכב במיוחד. למצב הזה קוראים "קנדידה אזופגיטיס".

קווים לדמותה של הבעיה

קנדידה אזופגיטיס היא דלקת התוקפת את הציפוי הפנימי של הוושט, צינור המשמש כידוע להעברת המזון שאנו אוכלים מהגרון לקיבה. זהו לא הזיהום היחידי האפשרי באותו אזור, אבל כן השכיח מכולם.

בין הגורמים שעלולים להביא לקנדידה אזופגיטיס ניתן למנות מחלות רלוונטיות של החזר וושטי (דוגמת מחלת קרוהן), ניתוחים וטראומות מקומיים, הקאות מרובות, נטילה ממושכת של תרופות מסוימות, בליעת חומרים רעילים, טיפולי קרינה, תת תזונה, צריכה מוגברת של משקאות אלכוהוליים – והרשימה, למרבה הצער, עוד ארוכה.

הסיכויים לסבול מהזיהום הזה גדלים בעשרות מונים אצל אנשים אשר המערכת החיסונית שלהם חלשה מיסודה, ביניהם קשישים או חולי סוכרת. הבעיה עלולה להיות מולדת, כאשר במקרה הזה המקור שלה הוא כשל מולד במערכת החיסונית של האדם.

 קנדידה אזופגיטיס היא צרה צרורה מכל הבחינות. הדלקת נוטה להביא לכאבים לא נעימים, הן בזמן המעבר של המזון בוושט והן בתהליך העיכול שלו. סכנות אחרות הנובעות מהמצב הן כיבים, הצטלקות הוושט, בעיות בליעה, בחילות והקאות, ירידה במשקל הגוף, שיעולים ועוד. אם הבעיה אינה מאובחנת ומטופלת בזמן היא עלולה להביא לסיבוכים חמורים, דוגמת "וושט בארט" – מצב המגדיל את הסיכויים להתפתחות של סרטן הוושט.

 אבחון הבעיה

כפי שטענו מעלה, אבחון של קנדידה אזופגיטיס הוא הצעד המרכזי הראשון בדרך להתמודדות עם הבעיה. על פניו מדובר בבעיה שקשה מאוד לפספס על רקע ההשפעה העצומה שלה על איכות החיים, או התסמינים הלא נעימים הכרוכים בה. בפועל, התמונה מורכבת הרבה יותר.

בלא מעט מקרים הבעיה מתפתחת לה בגוף, אפילו חודשים ארוכים, בלי שהתסמינים שלה נוכחים. במצבים אחרים מזהים אמנם את התסמינים, אבל מייחסים אותם לבעיות אחרות שהאדם עלול לסבול מהן. אחרי הכול, חלק מהתסמינים שהוזכרו מעלה הם כלליים מאוד ועשויים לאפיין באותה מידה מחלות, בעיות ומצבים רפואיים אחרים.

 את האבחון של הבעיה נהוג לעשות כאשר מופיעים תסמינים מהרשימה שהובאה מעלה, כאשר מספר גדול של תסמינים אמור להדליק יותר נורות אזהרה. האבחון בשיטה המסורתית מבוסס על בדיקה גופנית מלאה, לצד בחינה של ההיסטוריה הרפואית והמצב הקליני של המטופל. רשימת הבדיקות הרלוונטיות לאבחון הבעיה הן אנדוסקופיה ונטילה של ביופסיה מרקמת הוושט, צילומי רנטגן ועוד.

 בשנים האחרונות התווספו למארג אמצעי אבחון פשוטים יותר, שהם בלתי פולשניים במהותם. כך למשל האבחון באמצעות מכשיר גלובאל דיאגנוסטיקס, הבוחן מאות איברים ב-12 מערכות הגוף – תוך פרק זמן של כשמונה דקות בלבד. התהליך מבוסס על חיבור אלקטרודות לרגלי המטופל וקבלת דו"ח מקיף על כל מה שאינו בסדר בגוף.

 שאלת הטיפול

טיפול בקנדידה אזופגיטיס עשוי להיות תלוי בדרגת החומרה של הבעיה, במאפייני האדם ובתסמינים הספציפיים המופיעים אצלו. הטיפולים מבוססים לרוב על נטילה של תרופות אנטי פטרייתיות, כאשר יישקל שימוש בתרופות ובסטרואידים על מנת להפחית את דרגת החומרה של התסמינים. יש מצבים בהם מוחלט על הזנה תוך ורידית, שנועדה לכסות על חוסר יכולת המטופל לאכול עקב הפצעים או תקופת ההחלמה מהם. במצבים מורכבים עשויות להתבצע פעולות כירורגיות.

שינויים מסוימים באורח החיים, דוגמת הימנעות ממזונות קשים, חומציים או מתובלים והחלפה שלהם במזונות רכים, יכולים להקל על המצב של האדם הסובל מהבעיה בלא מעט מובנים. חשוב בכל אופן לאכול בצורה יסודית ולאחר שלועסים היטב את המזון.