אדם בריא חי בהרמוניה עם רוב המיקרואורגניזמים (חיידקים, טפילי מעיים ונגיפים) אשר נמצאים במקומות שונים בגופו: במערכת העיכול, בעור, בפה ובאיברי המין (בעיקר בואגינה).
לרוב, המעיים מכילים מאות סוגים של מיקרואורגניזמים שונים אשר מכונים בשם: "פלורה קבועה". במצב תקין הם אינם גורמים למחלות, אלא מגנים בדרך כלל על הגוף מפני פתוגנים מעוררי מחלה.
גורמים שונים כמו: תזונה,זיהום אוויר,סטרס, הרגלי היגיינה, עמידות מערכת החיסון ושימוש רב בתרופות כגון: אנטיביוטיקה, קורטיקוסטרואידים וסותרי חומצה – משפיעים וקובעים ואת אופי פלורת המעיים, אילו מינים של מיקרואורגניזמים יהיו חלק ממנה ובמידה והם פתוגנים שליליים ,הם עשויים לגרום להליכים שליליים,לזיהום ולמחלות כרוניות.
טפילים אלו שורדים ,חיים ומתפתחים במערכות הגוף שלנו לאורך שנים,הגוף שלנו הופך למארח,ובעצם לבית שלהם,מה שמקשה בסופו של דבר על הוצאתם ממנו..
למשל: כאשר אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהום קוטלת את רוב הפלורה הקבועה המצויה במעיים, על העור ובנרתיק – המאזן הבקטריאלי מופר וכך פטריות וחיידקים שליליים אחרים יכולים לשגשג ללא מגבלה.. דוגמה לכך מצויה בזיהומי הקנדידה הוגינאלית התוקפת נשים אשר משתמשות באנטיביוטיקה בעקבות זיהום ודלקת של שלפוחית השתן.
באמצעות מכשיר הגלובל דיאגנוסטיק אשר סורק את כל מערכות הגוף ביסודיות ניתן לדעת בדיוק רב אילו פתוגנים מעוררי מחלה (טפילי מעיים, חיידקים, נגיפים וכו') נמצאים באחוזים גבוהים במעי ומהי רמת השפעתם על שאר המערכות ואיברי הגוף.
הגורמים להידבקות בפרזיטים:
1. מזון או מי שתייה מזוהמים,כולל מי ברז,או מים מטוהרים שהמסנן לא נקי.
2. מגע עם חיות או עם צואת חיות
3. היגיינה לקויה
4. חולשה של מערכת החיסון
5. חוסר איזון בפלורת החיידקים החיוביים במעיים – כמו למשל לאחר נטילת אנטיביוטיקה
6 אופייני מאוד לאלו המטיילים או עובדים במדינות מתפתחות,חיילים,אנשים המרבים לאכול במסעדות.
טפילי מעיים - פרזיטים בצואה עלולים לגרום לתופעות הבאות:
חום או תת חום
גזים
נפיחות בבטן
חוסר תיאבון
צואה רכה ומסריחה
כאבי בטן
תחושת חוסר התרוקנות
בחילות ו/הקאות
שלשולים או עצירות
עוויתות
שלשול דמי
עייפות
תשוקה למתוק או פחמימות
חוסר ריכוז ועצבנות אצל ילדיםו מבוגרים
גרד בפי הטבעת - בעיקר בשעות הערב והלילה
פריחה או גרד בעור,גרד בעניים,אוזניים,אף.
סקירה קצרה על סוגי הפרזיטים:
1. הליקובקטר פילורי (HL.P)
חיידק ה- HLP הינו "תושב קבע" בקיבה. כאשר הוא גדל בשכבה הרירית של דפנות הקיבה ולכן מסוגל לשרוד בתנאי החומציות הגבוהה שלה. חיידק זה הוא הסיבה הנפוצה ביותר לגסטריטיס (דלקת הקיבה) ולכיב עיכולי (אולקוס).
הסימפטומים הנפוצים להימצאותו: צרבות, נפיחות בבטן, ליחה מרובה, גזים כאב עז ואי נוחות ברום הבטן.
הטיפול הקונבנציונאלי בהליקובקטר פילורי מתרכז במתן שני סוגי אנטיביוטיקה וסותר חומצה. טיפול זה אינו מבטיח הצלחה ובמקרים רבים החיידק אינו מוכחד ואף חוזר וגורם לנזק בשנית ואף יותר. מעבר לכך, שימוש בסותרי חומצה מפחיתי את יכולת ההגנה של מערכת העיכול ובכך מסייע להשתרשות של טפילי מעיים,לשגשוגם,ולצמיחה של פטריות נוספות.
2. חיידק E. coli
חיידק הנמצא באופן טבעי במערכת העיכול ובצואה ולרוב אינו נחשב לפתוגן. אך במקרים בהם הוא חודר את מערכת העיכול ועובר אל דרכי השתן – הוא גורם לזיהום ולדלקת בדרכי השתן. רופאים ומטופלים נוטים להתעלם מהקשר בין חיידקי השתן לתיפקוד מע העיכול,ובדלקות כרוניות בדרכי השתן מטפלים רק באופן מקומי ולא רב מערכתי,ובכך מחמירים את המצב.
3. תולעים
תולעים הינם טפילי מעיים נפוצים, בעיקר בקרב ילדים.
דרך ההדבקה נעשית בעקבות בליעת ביצים של תולעי סיכה. הביצים יכולות לעבור ממגע של הילד בפי הטבעת לבגדיו, למצעים, לצעצועים ואפילו לפיו של ילד אחר.
לאחר שנבלעו, בוקעות הביצים במעיים והתולעים נודדות אל המעי הגס ופי הטבעת במטרה להטיל שם את ביציהן ולהתרבות.
תסמינים: אצל ילדים ניתן לזהות אי שקט, חוסר ריכוז ועצבנות בפרט בשעות הערב והלילה, בנוסף יש גירוי מציק בפי הטבעת ואצל הילדות – גירוי אפילו בנרתיק.
במקרים רבים הילד יהיה חיוור, אנמי וללא תיאבון.
4. סלמונלה
הסלמונלה ידועה כזיהום שכיח הגורם לדלקת במערכת העיכול ואף לטיפוס הבטן. חיידק זה מועבר באמצעות חיות בית, חיות בר, עופות וזוחלים. ההדבקות בסלמונלה היא לרוב עקב אכילת מזון מזוהם – בעיקר בשר בקר, עוף, חלב, ביצים ומוצרי ביצים.
לאחר 12-48 שעות מרגע אכילת המזון הנגוע, יתפתחו תסמינים: בחילה, כאבי בטן עוויתיים, שלשול מימי, חום ולעיתים הקאה. במקרים רבים תסמיני המחלה ייעלמו בתוך 4-5 ימים, אך יש סיכוי גבוה שהנדבק יישאר "נשא" לאורך שנים ויעביר את חיידק הסלמונלה אל קרוביו.
5. שיגלה
הגורם העיקרי לדיזנטריה שתסמיני שלשול מימי המלווה בריר ו/דם, כאבי בטן חזקים, חום והתייבשות כתוצאה מאיבוד נוזלים.
השיגלה נמצא בצואה ומועבר בין בני אדם באמצעות מגע או מזון מזוהם. הוא נפוץ בגני ילדים.
6. קלוסטרידיום
חיידק זה נמצא במעיים, יוצר רעלנים רבים המדכאים את מערכת החיסון וגורם לתהליכים זיהומיים בעור ודלקות במערכת העיכול. אדם הנדבק בקלוסטרידיום יפתח סימפטומים כמו של הרעלת מזון – שלשול, כאבי בטן ולעיתים גם פריחה ופצעים עוריים.
7. אמבות (אנטאמבה היסטוליטיקה, אנטאמבה קולי)
אנטאמבה היסטוליטיקה הינה טפיל חד תאי המועבר אל מערכת העיכול באמצעות שתיית מים מזוהמים או אכילת מזון מזוהם, לעיתים גם באמצעות מגע מיני.
אנטאמבה היסטוליטיקה קיימת בשתי הצורות שלה במהלך מחזור חייה: כטפיל פעיל וכציסטה (הצורה המדבקת).
הציסטה נבלעת ע"י האדם ומגיעה אל המעיים, שם הטפיל עצמו יוצא ממנה ומתחיל להתרבות. אמבה זו גורמת לזיהום במעי הגס ובשלב מתקדם, תיפגע רירית המעיים ואז ישנה סכנה שהטפיל יחדור אל זרם הדם ומשם אל איברים נוספים כדוגמת הכבד והריאות.
פעמים רבות לא יהיו תסמינים להדבקה אלא אם הזיהום בשלב מתקדם ואז יהיו: כאבי בטן, שלשול, עייפות ואי סבילות למזון.
הטיפול בטפילי מעיים - פרזיטים בצואה:
תזונה:
ברמה התזונתית יש להקפיד שלא לצרוך מוצרים המכילים סוכר או כל מזון אשר מתפרק לסוכרים כמו: מיצים ממותקים, פירות, פירות יבשים, מוצרי מאפה, אלכוהול, דבש, סילאן ורטבים קנויים.
הימנעות מסוכר גורמת להאטת התפשטות טפילי מעיים ולהפסקת החלשת מערכת החיסון.
במקרה של תולעים - ניתן לאכול חופן זרעי דלעת מרוסקים עם קליפתם – כל יום על קיבה ריקה.
בנוסף, יש לאכול מזון עשיר בסיבים – ירקות, דגנים מלאים, קטניות מונבטות וכדומה.
תוספי תזונה:
1. נטילת פרוביוטיקה המסייעת במיגור טפילי המעיים, שיקום ריריות המעי ואיזון החומציות שבו:יש להקפיד ליטול זן עמיד של חייקים ידידותיים,כזה השורד את חומציות הקיבה,ונשמר בקירור.מוצרי פרוביוטיקה העומדים על המדפים לאורך זמן,עשויים ברובם להיות מזוהמים.
ריפליט – מוצר המכיל 30 ביליון חיידקים ידידותיים חיים, פעיל ביותר, עמיד בפני חומציות הקיבה.
ביו אצידופילוס – שילוב של חיידקי אצידופילוס וביפידום. קיים בקפסולות או באבקה.
2. טיפות פרצידין – תמצית זרעי אשכוליות.חומר חיטוי עוצמתי,בעל טווח קטילה רחב במיוחד.
תוסף הידוע מזה שנים בפעילותו נגד תולעים ופרזיטים במעיים.
3. ייסטגארד – כמוסות המשלבות בתכולתן שום, שמנים אתריים וחיידקי מעיים ידידותיים.
המוצר מיוצר בטכנולוגיה חדשנית וייחודית המפרידה בין החיידקים לשמנים בתוך הקפסולה.
תוסף הניתן במקרים של זיהומי מעיים, קנדידה, הליקובקטר פילורי ועוד.
4. גרליצין – כמוסות שום מיובש בהקפאה. כמות האליצין (החומר הפעיל בשום) הינה 400 מ"ג לכמוסה. גרליצין משמש לנטרול חיידקים, טפילים וקנדידה ולחיזוק כללי של מערכת החיסון.
בכל טיפול, יש להגן על מערכות הגוף והכבד בפרט, מפני תהליך שחרור הרעלים שנוצר עקב קטילת הגורם המזהם.
במקרה זה ניתן להשתמש בכמוסות גאס פלוס המכילות צמחי מרפא אשר מטרתן להגן על ריריות מערכת העיכול.
ובנוסף, על מנת לסייע למערכות הגוף ולכבד להתנקות מהרעלים, יש להשתמש במוצר HEP 194.
טיפול באמצעות האופטי סאן פרו או באמצעות תדרים:
בכל טיפול בפרזיטים במעיים ניתן ומומלץ לשלב עם טיפול באמצעות תדרים אלקטרומגנטיים.
ניתן לכוון את הטיפול ספציפית כנגד גורמים מזהמים במערכת העיכול – דבר אשר מסייע בהפחתת התרבות הפתוגן השלילי ובפגיעה בו.טיפול זה מקצר הליכים,מייעל אותם,ומסייע לפינוי מהיר יותר של הפתוגנים ממערכות הגוף השונות.