מחלות ומומים בלב עלולים להופיע בכל שלב בחיים שלנו, תוך כדי פוטנציאל משמעותי לסיכון שלהם.
במאמר הבא נציג עבורכם את אחד הסיוטים הגדולים ביותר של כל הורה מיועד או עתידי, והוא פגמים מולדים בלב. מדובר בשורה ארוכה של פגמים אפשריים – ידועים כיום לראיה יותר מ-300 סוגי מומים – אשר חלקם עלולים להתפתח לכדי בעיה המחייבת טיפול מהיר.
מחלות ומומי לב מולדים: קווים לדמותם
שאלת השכיחות היא הראשונה ששואלים בהקשר של מחלות לב ומומים. הסטטיסטיקה מראה שהסיכויים אינם גבוהים יותר על המידה, אבל בהחלט קיימים. הסבירות לחלות במחלת לב מולדת מוערך בפחות מאחוז אחד, כאשר בגזרת המומחים מעריכים שכשמונה מתוך אלף תינוקות סובלים ממום כזה או אחר בלב.
מחלות ומומים בלב עלולים להופיע עוד בשלבים הראשונים של העובר ברחם אמו, טרם היציאה לאוויר העולם. יש להם השפעה אפשרית לא קטנה על המצב הבריאותי שלו, עם פגיעה אפשרית באספקה של הדם לשריר הלב, פגם אנטומי כזה או אחר, זיהום מקומי שעלול להתפתח לאזורים אחרים או חולשה של הלב. זהו תחום רחב בו אי אפשר לדעת למה לצפות.
מחלות רבות אינן נחשבות למסכנות חיים, כך שייתכן שיוחלט על המשך ההיריון בצורה הרגילה או על הימנעות מטיפול לאחר הולדת הילד. מן העבר השני של המשוואה ישנן מחלות בעלות תסמינים חמורים שעלולות לסכן את חיי התינוק או ללוות אותו משך כל ימי חייו. המשמעות היא שאותם תינוקות – ולאחר מכן ילדים ואנשים בוגרים – עלולים להזדקק לטיפול לכל אורך חייהם, עם חשש שהמחלה תחמיר ותביא לתסמינים לא רצויים.
איך מאבחנים מחלת לב מולדת?
החדשות המעודדות הן שהרפואה התקדמה מאד במהלך השנים, כך שכיום יש מספיק אמצעים לזהות מחלות ומומים בלב עוד בשלבים ראשוניים – בזמן ההיריון כאמור. שיטת האבחון העיקרית של מחלות לב כאשר התינוק נמצא ברחם אמו היא אקו לב עוברי, בדיקה במסגרתה בוחנים את לב העובר באמצעות סורק אולטרה סאונד.
את הבדיקה הזה נהוג לבצע כחלק מהבדיקות שהאישה אמורה לעבור באופן שגרתי, אם כי לעיתים שומרים אותה (או לפחות מתמקדים בה יותר) למצבים בהם יש אינדיקציה מסוימת לדבר מה שאינו כשורה או כאשר התינוק נמצא בדרגת סיכון גבוהה יחסית לבעיה. החיסרון הוא שלא את כל המומים ניתן לזהות באמצעות הבדיקה המוקדמת, כך שאין כאן ודאות של 100%.
לאחר שהתינוק מגיח לאוויר העולם משתנה תמונת האבחון של מחלות ומומי לב אצלו. יש מחלות אשר כוללות תסמינים אשר מביאים באופן אוטומטי לחשד שמשהו אינו כשורה בלב, למשל הופעת כתמים כחולים על גבי העור. גם כאן יש מחלות שלא כוללות תסמינים ברורים, מה שהופך את התמונה למורכבת פי כמה.
האם יש מה לעשות?
בהתחשב בעובדה שיש מחלות ומומים אפשריים רבים, קשה לספק תשובה חד משמעית לגבי דרכי הטיפול. כאמור, במקרים רבים מוחלט לא לטפל בפגמים קלים עקב ההנחה שהטיפול עלול לחולל יותר נזק מתועלת. בחלק מהמקרים מוחלט על שימוש בכלים טיפוליים למחלה, שצריכים כמובן להתאים לא רק לדרגת החומרה שלה אלא גם לגיל הילד המטופל.
רוב הטיפולים אמורים לאפשר הקלה בתסמינים ולמנוע הידרדרות של המחלה, כשהקו הראשון של הטיפולים הוא כמובן תרופות. התרופות יכולות לסייע באמצעות האטה של קצב פעימות הלב, הסרה של נוזלים עודפים מהגוף ועוד.
חלק מהתרופות מיועדות למטרה אחרת וחשובה לא פחות, והיא להביא לייצוב מצבו של התינוק או הילד טרם ניתוח כירורגי בו ייתכן שיהיה צורך במצבים המורכבים יותר.