אולקוס הוא כיב (פצע) המופיע במערכת העיכול, או ליתר דיוק בתריסריון של מערכת העיכול. מדובר בבעיה נפוצה, אשר התסמין העיקרי שלה הוא כאב בחלקה העליון של הבטן, שמקורו במגע הנוצר בין הכיב לבין החומצה שהקיבה מפרישה.

כאב זה מקשה על איכות החיים של האדם, גם מכיוון שהוא נוטה להיות מאסיבי יותר בשעות הלילה או לחלופין כאשר הקיבה ריקה. לצד הכאבים עלול האדם לסבול מבחילות, מהקאות, מירידה בתיאבון וגם מהפחתה במשקל.

כאשר ההשפעה השלילית של האולקוס עלינו ברורה, עולה שאלה אחרת: מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב? מספר דגשים חשובים באבחון ובטיפול, אותם נציג לפניכם במאמר הנוכחי, יכולים לעשות את ההבדל.

כך מאבחנים כיום אולקוס

אבחון אולקוס מתחיל פעמים רבות מסקירת התסמינים שפורטו מעלה. הקושי הוא שהתסמינים האלה הם בחלקם כלליים, כך שגם כאשר הם מופיעים לא ניתן לדעת אם הסיבה היא כיב עיכולי או שמא בעיה אחרת המופיעה באזור או בסמוך אליו. כאשר התסמינים חוזרים, ובעיקר כאבי הבטן שתוקפים את האדם באופן תדיר, ההמלצה היחידה עבורו היא לגשת לאבחון רפואי.

אבחון אולקוס מבוסס על מספר שיטות, אשר השילוב ביניהן אפשרי בהחלט. ראשית תיעשה בדיקה לאיתור נוכחותו של חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה, כאשר הבדיקות המיועדות לצורך זה הן בדיקת דם, בדיקת צואה ותבחין נשיפה.

בנוסף נהוג לבצע גם גסטרוסקופיה, המאפשרת להתבונן בצורה ישירה – באמצעות החדרת צינורית עם מצלמה זעירה למערכת העיכול – על רירית הקיבה. שילוב בין הבדיקות האלה אמור לספק תמונה פחות או יותר חד משמעית לגבי האולקוס.

שימו לב שבשנים האחרונות הפכה תמונת האבחון לרחבה יותר, בזכות שיטות חדשות שנכנסו לשדה המשחק. ברשת המרפאות של ביו-קיור תמצאו מכשיר העונה להגדרה הזו. גלובאל דיאגנוסטיקס (Global Diagnostics), של חברת VITATEC השווייצרית, מבצע סקירה מקיפה של מצב הגוף לאחר חיבור אלקטרודות לרגליו של האדם.

הבדיקה הבלתי פולשנית הזו נמשכת מספר דקות בלבד ומאפשרת לסקור את מצב הגוף באופן ראוי, על כל יותר מ-600 האיברים הנמצאים ב-13 המערכות שלו. דרך הבדיקה תוכלו ללמוד בלא מעט מצבים על אותו אולקוס ולעיתים גם על השלכותיו.

דרכי הטיפול באולקוס

יש כיום אופני טיפול שונים באולקוס, כאשר ממצאי הבדיקה צפויים לגבי היקף הבעיה וסוגה צפויים להשפיע על תכנית הטיפולים הנבחרת.

כאשר מתגלה בבדיקה כי האדם סובל מחיידק הליקובקטר פילורי, הרי שהטיפול הנבחר ישלב בדרך כלל תרופות או טיפולים להפחתת רמת החומצה של הקיבה וכן טיפול אנטיביוטי שתכליתו חיסול של אותו חיידק. בהיעדר חיידק הליקובקטר פילורי, יתבסס הטיפול בעיקר על נטילת נוגדי חומצה.

דרך התמודדות מרכזית אחרת מבוססת על שינוי אורח החיים של האדם. הרגלי התזונה שלו משמעותיים מאוד מן הסתם, כאשר הדגש במקרה הזה יהיה על תזונה מאוזנת ועל צריכת מאכלים ידידותיים עבור מערכת העיכול בכלל והתריסריון בפרט.

עישון ואלכוהול הם כמה מה"אויבים" העיקריים של המתמודדים עם הבעיה, ולכן רצוי לצמצם אותם לחלוטין (עישון) או לכל הפחות להפחית מאוד (אלכוהול) במהלך תקופת הריפוי. שמירה על אורח חיים רגוע ככל האפשר תוכל רק לסייע, ולכן הדגש צריך להיות מושם על כך.

טיפול מוצלח המותאם לאדם יביא לכך שהכיב העיכולי יחלוף לו לאחר פרק זמן מסוים, שעשוי להיות ארוך כאשר מדובר בבעיה מורכבת. חשוב לזכור כי הטיפול לא מבטיח שהבעיה אינה תחזור בשנית. ממש לא. אם הכיב העיכולי חוזר לתקוף את האדם, יש צורך באבחון מחודש ובהתאמה של הטיפול למצב הנוכחי.