צליאק ברמה הכללית היא מחלה הנובעת מרגישות לגלוטן, הלא הוא חלבון החיטה. אנשים החולים בצליאק יסבלו מהיווצרות דלקות ברירית המעי בכל פעם שהם נחשפים לאותו חלבון. המחלה נחשבת למורכבת ובאה לידי ביטוי בשני אופנים.

הביטוי הקלאסי מופיע אצל תינוקות עד גיל שנתיים, שסובלים מבטן תפוחה, ריפיון של שרירי הגוף ומשקל נמוך, שמהווה כר פורה לבעיות בריאותיות והתפתחותיות שונות.

הביטוי הלא קלאסי מאפיין את בני כל הגילאים, וכולל תסמינים דוגמת כאבים כרוניים בבטן, פריחות על גבי העור, תחושת תשישות, שינויים ביציאות, כאבים במפרקים ועוד.

לאחר האכילה של מזון הכולל גלוטן תתרחש בגוף האדם הסובל מצליאק תגובה חיסונית אוטואימונית, בעיקר של רירית המעי הדק. התגובה הזו פוגעת במעיים ומביאה לכך שהמזון לא נספג בגוף בצורה ראויה.

בהיעדר טיפול, מחלת הצליאק עלולה להביא למצבים של תת תזונה. תסמינים חמורים אחרים הם איבוד סידן וירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופורוזיס).

איך מאבחנים צליאק?

אבחון נכון ומהיר של הבעיה, יחד עם טיפול יעיל, יכולים לעשות את ההבדל ולהקל בצורה דרסטית על חייהם של הרבים הסובלים מצליאק. את מחלת הצליאק נהוג לאבחן כיום בשתי דרכים, שמשלימות אחד את השני.

השיטה הראשונה היא בדיקת נוגדנים לצליאק, שהיא למעשה בדיקת דם פשוטה ובסיסית. השיטה השניה היא ביצוע ביופסיה ברקמת המעי, מה שמצריך שימוש בכלים אנדוסקופיים. הבעיה מתחילה בכך שרבים לא מבצעים כלל את הבדיקות האלה מכיוון שהם לא חושדים שיש להם צליאק.

תסמיני הבעיה הם הרי כלליים יחסית, כך שלעיתים יש נטייה לייחס אותם לבעיות רפואיות אחרות. כשלא חושבים מראש לגלות את המחלה, הסיכויים להצליח במשימה הם נמוכים.

אז מה כן ניתן לעשות? להיות ערים לתסמינים, ולבצע את האבחונים מדי פעם בעיקר במקרה של אוכלוסיית הסיכון – נשים עד גיל 65 סובלות מצליאק יותר מאשר גברים, כשקבוצות סיכון אחרות הן משפחות עם היסטוריה משפחתית של המחלה, ילדים הסובלים מתסמונת דאון או מסוכרת נעורים ועוד.

ניתן לערוך אבחון מקיף של מערכות הגוף, שעשוי להצביע על סבירות גבוהה שסובלים מצליאק. כך לדוגמא אבחון ממוחשב באמצעות מערכת גלובל דיאגנוזיס, מכשיר מתקדם שסורק את הגוף במשך שמונה דקות בלבד – ומאפשר ללמוד על התפקוד של 13 מערכות וכ-600 איברים בגוף.

אפשרויות הטיפול בבעיה

הדבר הראשון שאנשים החולים בצליאק צריכים לעשות הוא, באופן לא מפתיע, להימנע מצריכה של מאכלים הכוללים על גביהם גלוטן. אכילת תפריט ללא גלוטן כלל וכלל היא בגדר חובה, כאשר חשוב להדגיש שצריכה מועטה של גלוטן אינה מספקת: אפילו כמות זעירה של גלוטן עלולה להביא לתגובות חיסוניות המופיעות במעי, ועלולות לסכן חיים.

האדם החולה צריך להיות ער לכל פריט מזון שהוא מכניס לגופו, בייחוד כאשר הוא אוכל במסעדות בהן הוא לא בהכרח יודע ממה מורכבים המאכלים.
מבחינה מעשית, התפריט של האדם הסובל מגלוטן רצוי שיכלול מזונות הכוללים עמילן, שיכולים להחליף את הגלוטן. מאכלים מומלצים מהבחינה הזו הם תירס, תפוחי אדמה, דגנים, אורז ועוד.

חייבים להקפיד על התפריט הזה תמיד, מכיוון שרגישות לגלוטן אינה חולפת עם הזמן, אלא מהווה בעיה כרונית שמהווה את האדם כל החיים. מה שכן אפשר לעשות הוא להביא להחלמת המעי מהדלקת הנובעת מהצליאק, מה שיתרחש כאשר נמנעים באופן מלא ממאכלים הכוללים גלוטן.

חשוב תמיד לשים לב למדדים השונים של הגוף, מאחר וציליאק עלול להביא לחוסרים תזונתיים בויטמינים, בברזל וכן הלאה. כאן בדיוק הבדיקות והאבחונים, דוגמת האבחון הממוחשב, יכולים וצריכים להיכנס לתמונה.