כולנו יודעים שכמויות הסוכר בדם שלנו צריכות להיות מאוזנות ותקינות ככל האפשר. הבעיה היא שקיים פער גדול בין הרצוי לבין המצוי, כיאה למחלה שהוגדרה כבר בתור "המגפה של המאה ה-21". במאמר הבא אנחנו נתייחס למצב בו רמת הסוכר (גלוקוז) בדם גבוהה מהנורמה, מה שידוע בז'רגון הרפואי בתור היפרגליקמיה.
על היפרגליקמיה
אותו גבול המבדיל בין אנשים הסובלים מהיפרגליקמיה או היפוגליקמיה, לבין אנשים שמצבם תקין מהבחינה הזו, עשוי להשתנות בהתאם לסוג הבדיקה ולמאפייני האדם. היפרגליקמיה מופיעה פעמים רבות אצל אנשים החולים בסוכרת, גם אם ייתכן מצב בו נסבול מרמות גלוקוז גבוהות בלי שהסממנים האחרים של הסוכרת יהיו נוכחים. בכל זאת, כאשר ברור כי רמת הגלוקוז גבוהה מהמצב התקין, אנו נכנסים לבור שהיציאה ממנו לעיתים קשה.
מצב של היפרגליקמיה עלול להביא לתסמינים בדרגות חומרה משתנות. ראשית יהיו אלה התסמינים הקלים המשפיעים לרוב לטווח קצר, לרבות דחיפות במתן שתן (אנשים הסובלים מהבעיה עלולים לגשת לשירותים מספר פעמים לפחות בלילה), תחושת צמא שאינה משתפרת גם כאשר שותים מים או עייפות המלווה את האדם סביב השעון. ככל שמזהים את הבעיה מוקדם יותר, על סמך תסמינים אלה ובדיקות ייעודיות, כך ההתמודדות בהמשך הדרך נעשית פשוטה יותר.
הסכנות הן יותר בטווח הארוך, כאשר היפרגליקמיה הוא הגורם העיקרי המביא לסיבוכים השונים המזוהים עם הסוכרת (ולכן במקרים חמורים גם למוות כתוצאה מהסיבוכים). בנוסף לכך רמת גלוקוז גבוהה בדם עלולה לגרום לנזקים קיצוניים ולעיתים בלתי הפיכים למערכות ולאיברים שונים בגוף, דוגמת הכליות או העיניים.
הסיבוך הנפוץ ביותר של היפרגליקמיה הוא מצב בשם קטואצידוזיס סוכרתית, במהלכו נוצר גופי קטן ומביא לחמיצות. זה אמנם לא נשמע מורכב יותר מדי, אבל בפועל יש פגיעה אפשרית במוח ובאיברים אחרים עד סכנת חיים, בעיקר בקרב ילדים. התסמינים של היפרגליקמיה נוטים להתפתח ולהפוך לחמורים יותר עם הזמן ובצורה הדרגתית.
ממה נגרמת היפרגליקמיה?
יש אנשים שסבורים כי הרגלי האכילה של האדם, ובעיקר צריכת המתוקים שלו, בשילוב עם אורח חיים פאסיבי, הם המביאים להיפרגליקמיה או לסוכרת כמכלול. התמונה בפועל היא מורכבת יותר מכך. במצב של סוכרת, הגוף מתקשה להתמודד עם משק הסוכר עקב בעיות בתפקודו של האינסולין, המביא לכך שהגלוקוז נשאר בדם ואינו נכנס לתאים כפי שאמור להיות במצב התקין. רמה נמוכה של אינסולין מגבירה את רמת הגלוקוז ומביאה לאותה היפרגליקמיה.
כאמור, ככל שמגלים את הבעיה מהר יותר כך ההתמודדות איתה הופכת לפשוטה יותר. ניתן לגלות היפרגליקמיה בבדיקת דם הבוחנת את כמויות הגלוקוז בדם, בין אם בדיקה ייעודית ובין אם בדיקה כללית לבירור מצב הגוף או בדיקת סקר תקופתית. יש מקרים בהם יוחלט לבצע את הבדיקה לאחר העמסת סוכר, במטרה לראות כיצד הגוף מתמודד איתו ומפרק אותו.
כך ניתן לטפל בבעיה
דרך הטיפול הטובה ביותר בהיפרגליקמיה היא, איך לא, מניעה של המצב מלכתחילה. אי אפשר להבטיח שזה יקרה, אבל ברור שבאמצעות הקפדה על תזונה נכונה ואורח חיים פעיל ככל האפשר יכולים חלק מהאנשים להקטין את הסיכויים שיסבלו מהיפרגליקמיה. רצוי להרכיב תכנית טיפולים מותאמת אישית, כפי שניתן לעשות למשל ברשת מרפאות ביו-קיור המספקת פתרון מקיף גם בכל הנוגע לאבחון הבעיות השונות.
הטיפול עצמו יכול להתבסס על שינויים באורח החיים, ולצד זה על נטילה של תרופות, הזרקות אינסולין או אפילו ניתוחים כירורגיים (כאשר הבעיה נגרמת מתפקוד לקוי של איבר או מערכת). אין כאן פתרונות קסם, אלא צורך להתמיד בתכנית טיפולים לאורך זמן ארוך.