גם אם תתאמצו, קשה להאמין שתמצאו יותר מדי מחלות בעלות פוטנציאל הרסני יותר ממחלות הלב למיניהן.
מחלות אלה תוקפות את האיבר שבלעדיו אין חיים, תוך שהן מציבות את החולים בפני סכנת חיים ממשית: התקפי לב, אי ספיקת לב, הפרעת קצב ועוד. כדי להפוך את התמונה למורכבת, נציין כי יש כיום מגוון מחלות לב שעלולות להיגרם עקב לא מעט גורמים.
ברמה הכללית, אפשר לטעון שמחלת לב נוצרת בעת חסימה של כלי הדם הכליליים, שמביאה לכך שהדם לא מגיע באופן ראוי לשריר הלב (מצב המכונה איסכמיה). כלי הדם הכליליים נחסמים לרוב כאשר פלאק טרשתי מצטבר עליהם, מה שמתרחש בצורה הדרגתית כתוצאה מגורמים רבים. אבל מהם גורמי הסיכון שמביאים לכך שכל התהליך הזה עלול להתרחש?
מחלות לב כתוצאה ממחלות אחרות
מחלות ומצבים רפואיים מורכבים בגוף האדם מעלים את הסיכון למחלות לב. זה מתחיל עם טרשת עורקים, שהיא למעשה ההליך שתואר מעלה שאנחנו מייחסים כיום למחלות לב. בטרשת עורקים שומן מצטבר על גבי העורקים הכליליים ומביא להיצרות שלהם ולקושי בזרימת הדם.
אחד הסיכונים העיקריים הוא קריעה של הפלאק, שתיצור קריש דם שיביא לחסימה כללית של העורק – מצב שאנחנו מזהים בתור התקף לב. טרשת עורקים נגרמת וגם מתעצמת לרוב בעקבות אורח חיים שאינו תקין, דוגמא אכילת יתר של כולסטרול או עישון (שנחשב לגורם סיכון עיקרי בהגדלת הרובד התורשתי וגם הסיכויים להתקפי לב).
היא נחשבת לאחד הסיכונים העיקריים של מחלת הסוכרת. הסוכרת מגדילה משמעותית את הסבירות להתפתחות של אוטם לב.
את הכולסטרול הזכרנו מעלה בהקשר של טרשת עורקים, והוא ראוי להרחבה. המשוואה כאן היא שמי שצורך יותר מדי כולסטרול "רע" (LDL) ופחות מדי כולסטרול "טוב" (HDL), נמצא בסיכון מוגבר למחלות לב: גם הכולסטרול מאיץ את קצב ההתפתחות של אותו רובד תורשתי בעייתי. באופן לא מפתיע, גם יתר לחץ דם מעלה בצורה משמעותית את הסיכון למחלת לב. כאשר יש יתר לחץ דם הרובד הטרשתי מצטבר לו ועלול להיגרם תהליך דומה לזה שתואר מעלה של התקפי לב.
מכל אלה נובע בהכרח שאנשים בעלי משקל עודף נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר למחלות לב, בעיקר על רקע העובדה שהשמנת יתר מעלה את הסיכון לאותם מצבים רפואיים שהזכרנו.
נתונים דמוגרפיים
לא צריך להיות קרדיולוג מומחה כדי לדעת שהסיכון למחלות לב גדל עם השנים, כאשר מבחינה מעשית קבוצות הסיכון הגדולות הן גברים בגילאי 45 ומעלה ונשים שגילן עולה על 55. ניתן לתלות לכך לא מעט סיבות, למשל התפתחות מחלות כרוניות שמגיעות לשיאן בגיל הזה, אורח חיים שנוטה להיות אקטיבי פחות והיחלשות כללית של הגוף.
העובדה שיש פער בגילאי קבוצת הסיכון בין גברים לנשים נובעת מהעובדה שבגוף האישה יש כמות גדולה של אסטרוגן, הידוע ביכולת שלו לספק הגנה בפני שורה ארוכה של מחלות לב וגם כלי דם – בעיקר בתקופת הפוריות. כאשר האישה מגיעה לגיל המעבר וכמויות האסטרוגן בגוף שלה יורדות, שכבת ההגנה נפגעת והסיכויים למחלות ולהתקפי לב עולים.
גנטיקה
השפעה תורשתית מהווה חלק בלתי נפרד מגורמי הסיכון של מחלות רבות, וגם במקרה של מחלות לב יש לה מקום. הנתונים מראים שאנשים שבמשפחה שלהם יש היסטוריה משפחתית של מחלות ואירועי לב נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר. הסבירות עלולה להפוך לגדולה יותר כאשר מצרפים לכך את גורמי הסיכון שהוזכרו מעלה, אבל גם כשאורח החיים מושלם ושאין מחלות רקע קיים סיכון מסוים.
חשיבות אורח החיים (או: אל תיקחו ללב)
התפיסה לפי יש קשר הדוק בין גוף בריא לנפש בריאה נכונה גם ביחס למחלות לב. לחצים או מתחים עלולים להביא לפגיעה בזרימת הדם בגוף, מה שמגדיל את הסיכוי למחלות הלב. התחושות האישיות השליליות עלולות לגרום לבעיות שינה, שאף הן נחשבות לבעייתיות מבחינת הלב שלנו והבריאות הכללית.