זוהי אחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב ילדים, אבל זה ממש לא הופך את החיים של הילד ושל משפחתו הסובלים ממנה לפשוטים יותר. הכוונה היא לסינוסיטיס, או דלקת סינוס (גת), אשר עלולה להופיע בכל אחד מארבעת הסינוסים הנמצאים באדם.

את הדלקת נהוג לחלק למספר סוגי מחלות – סינוסיטיס אקוטית או סינוסיטיס כרונית – כאשר רשימת התסמינים משתנה בהתאם. המכנה המשותף הוא שיש גם תסמינים שלא פשוטים ושמחייבים פתרון, דוגמת כאבי ראש, חום, פגיעה בחוש הריח, ליחה, פוליפים ועוד. אם מוסיפים לכך את העובדה שילדים גם כך מתקשים להתמודד עם מצבים רפואיים, מבינים את מורכבות הבעיה.

החדשות המעודדות יותר הן בשנים האחרונות התווספו לתמונה שיטות מתקדמות לאבחון הבעיה בשלב הראשון וטיפול בה לאחר מכן. בשני המקרים ניתן למצוא פתרונות המתאימים במידה רבה לילדים.

דרכים לאבחון סינוסיטיס

עוד לפני שמדברים על טיפול בסינוסיטיס אצל ילדים, צריך לשאול איך מאבחנים את הבעיה אצלם. במצב הרגיל, אבחון של סינוסיטיס נעשה באמצעות התסמינים הקליניים שמראה אדם וגם שלילת מצבים אחרים. הבעיה היא שהילדים מתקשים או לא יכולים כלל לתאר את התסמינים האלה הכוללים כאבי ראש ועייפות, כשגם בדיקות אבחון אחרות פחות מתאימות עבורם. התוצאה היא לא מעט ילדים הסובלים מסינוסיטיס מבלי שההורים שלהם מודעים לכך.

בהקשר הזה יש להדגיש שבשנים האחרונות התמונה הפכה למעט פשוטה יותר. מכשיר האבחון Global Diagnosticsשל חברת VITATEC, בו נעשה שימוש תדיר במרפאות ביו קיור, מבצע אבחון מקיף של מצב מערכות הגוף תוך פרק זמן של כשמונה דקות בלבד.

הבדיקה עצמה אינה פולשנית או כואבת, ולכן מתאימה גם לילדים. באמצעותה ניתן ללמוד על בעיות הקשורות לסינוסיטיס ולפעמים גם על הגורמים לה או ההשפעה השלילית שלה על הגוף ואיברי הגוף האחרים. האבחנה הזו חשובה כי לפעמים הטיפול בבעיה אחת מביא לכך שהאחרת נפתרת לה, מה שמונע אי נעימות רבה.

דרכי הטיפול בבעיה

לא רק האבחון של סינוסיטיס עשוי להיות שונה אצל ילדים ביחס למבוגרים יותר, אלא גם הטיפול בבעיה. הדגש כאן הוא על טיפולים פשוטים יחסית, שאינם מסוכנים או כוללים תופעות לוואי ראויות לציון. יש מספר תרופות אנטיביוטיות שהילדים יכולים להשתמש בהן, המותאמים לאופי הבעיה, לגורם הנחשד כמביא לה ולדרגת החומרה שלה.

כך למשל נהוג להשתמש בתכשירי אף בהם נוגדי ויטמינים אם חושדים שמקור הסינוסיטיס אצל ילדים הוא בתגובה אלרגית של הגוף לגורם סיכון מסוים (אליו נהוג כמובן לצמצם את החשיפה כתוצאה מכך).

כמובן שהתרופות חייבות להילקח על פי הספר ובהתאם להוראות השימוש הספציפיות של רופא הילדים, בלי שסוטים מהן אפילו במילימטר. כמו כן יש צורך בבקרה מלאה ובגיחות הולכות וחוזרות לרופא עד שהבעיה נפתרת באופן מלא.

אם הטיפולים התרופתיים לא עוזרים, או כאשר הבעיה מראש נחשבת למורכבת באופן יחסי, ניתן לשקול ביצוע של ניתוח כירורגי זה או אחר: בעיקר הרחבה של פתח הסינוס או לחלופין הסרת החסימה המביאה לבעיה. יש לציין שהנטייה כיום היא לנסות קודם כל לטפל בסינוסיטים בקרב ילדים בדרכים הפשוטות יותר ולהשתמש בפתרונות הניתוחיים למיניהם רק כקו אחרון.

אי אפשר שלא להתייחס לסיום לטיפולים האלטרנטיביים ול"תרופות הסבתא" למיניהן: למרות שפתרונות אלה לא מוכחים מחקרית, אינספור הורים וילדים יטענו שהם עשו עבורם את ההבדל.

במקרה של סינוסיטיס אצל ילדים הטיפולים האלטרנטיביים יותר כוללים מוצרים דוגמת שמן אקליפטוס, סרפד או מי מלח. חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים, כששטיפה של האף במים חמים יכולה לחולל אפקט חיובי גם כן.