המטרה העיקרית של פטרייה הקנדידה, שנמצאת בגוף של כל אחד מאיתנו, היא די חיובית: לסייע לתהליכי העיכול והספיגה של המזון. זה קורה כאשר רמות הקנדידה בגוף הן תקינות. הבעיה מתחילה כאשר הקנדידה מתפרצת, שעה שרמות שאינן תקינות שלה עלולות להביא לצרות גדולות.
הקנדידה נחשבת לגורם השכיח ביותר בעולם לזיהומים שהמקור שלהם הוא פטרייתי, זיהומים המופיעים באזורים שונים בגוף – בעיקר חלל הפה או הנרתיק, אצל נשים. אז איך בכלל מזהים את זיהומי הקנדידה? ומה אפשר לעשות כדי למנוע מרשימת הנזקים הארוכה של הקנדידה להתגשם?
המפתח הראשון: זיהוי התסמינים
ברמה הכללית אפשר לטעון כי אבחון קנדידה נעשה תוך בחינת שלושה רכיבים מרכזיים ביחס אליה: נוכחותם של גורמי סיכון למחלה אצל האדם (למשל נטילת תרופות אנטיביוטיות או כשלים חיסוניים), הופעת תסמינים המזוהים עם הקנדידה (בעיקר פטרת באזורים דוגמת הוושט, הנרתיק, הפה והלוע) ומבחנים מתאימים במעבדה.
יש מספר בדיקות פיזיות שנעשות מבחינה מעשית במטרה לאתר קנדידה. הראשונה שבהן היא בדיקת צואה, שמאפשרת לאתר גם את הבעיות שעלולות להיגרם עקב הקנדידה – בעיות דוגמת דיכאון, גלי חום, שלשולים, עצירויות, עייפות כרונית, אלרגיות, מיגרנות, בעיות במחזור אצל נשים, בעיות פוריות ועוד.
הבדיקות בוחנות מספר שנים, בעיקר רמת החומציות של הצואה (pH), נוכחות פרזיטים במעי (מעידים על זיהום) ובחינת רמת ה-lgA (נוגדן שרמות גבוהות שלו מצביעות על זיהום).
לכל אזור יש חוקים משלו
קנדידה באזורים ספציפיים של הגוף עלולה להיות עם תסמינים שונים, ולכן גם שיטות אבחון שונות. קנדידה בחלל הפה והוושט, לדוגמא, ניתן לאתר לעיתים בהתבוננות בחלל הפה – היא כוללת תפליט לבן שרופא יוכל לשייך לעיתים באופן מידיי בקנדידה. במקרה שההתבוננות אינה מספיקה, נהוג לקחת דגימה מהאזור ולבחון אותה באמצעות מיקרוסקופ. יש מצבים בהם נדרשת אבחנה של הקנדידה במעבדה.
בחינה של קנדידה בנרתיק, דוגמא נוספת, מבוססת על בחינה פיזית של הנרתיק במטרה לאתר סימני זיהוי: נפיחות, אודם, הפרשות לבנות ועוד. ברוב המקרים הבדיקה הזו תספיק, אך במצבים אחרים ומורכבים יותר נהוג לבצע בדיקה מעבדתית.
בכל מקרה, ההמלצה המועילה ביותר שניתן להעניק היא לאתר כשלים בקנדידה במסגרת אבחון מקיף וכוללני מאד של הגוף, מה שימנע גיחות הולכות וחוזרות לרופאים ואינספור בדיקות. המילה האחרונה בתחום כיום היא מכשיר Global Diagnostics, בו נעשה שימוש ברשת המרפאות של ביו קיור.
המכשיר סוקר בצורה בלתי פולשנית ונטולת כאבים יותר מ-600 איברים של הגוף, ומציע אבחון מדויק תוך שמונה דקות בלבד. בין הדברים שהמכשיר עשוי לאתר ניתן למנות זיהומים ופטריות, כולל כמובן הקנדידה.
דרכי הטיפול בקנדידה
זיהום שמקורו בקנדידה הוא מצב לא נעים, שמקשה על האדם, גורם לאי נעימות פיזית ולפעמים גם למבוכה. ללא טיפול הבעיה עלולה בהמשך לכך להתפתח למימדי ענק. לכן חשוב לבצע אבחון מהיר ומדויק של הקנדידה, אבל גם לטפל בה בהקדם האפשרי ובצורה יעילה. החדשות הטובות הן שיש מגוון דרכים לטיפול בקנדידה.
השיטות הקונבנציונליות יותר מבוססות בעיקרן על תרופות אנטי פטרייתיות, אותן נוטלים בדרך כלל בצורה מקומית. גם במקרה הזה התרופות הספציפיות מותאמות לאזור בו מופיע הזיהום ולדרגת החומרה שלו. לרוב הטיפול התרופתי יספיק, גם אם בחלק מהמקרים יש כאן תופעות לוואי לא נעימות של המשחות או הכדורים.
בשנים האחרונות עלתה הפופולאריות של טיפולים אלטרנטיביים בבעיה, שעשויים לסייע גם כאשר הטיפולים המסורתיים לא עושים את עבודתם. בין השיטות האלה ניתן למנות שינוי הרגלי התזונה, שטיפה באמצעות מי מלח (בקנדידה בחלל הפה), רכישת תכשירים טבעיים ועוד. שילוב בין מספר דרכי טיפול הוא אפשרות סבירה בהחלט.