בלוטת התריס היא אחת החשובות במערכת האנדוקרינית של הגוף. תפקיד הבלוטה הוא להפריש הורמונים – המרכזיים הם תירוקסין או תריודוטירונין – אשר קובעים בין היתר את המטבוליזם של הגוף, משפיעים על קצב הגדילה וקובעים את האופן בו חלק ממערכות הגוף מתפקדות. השאיפה כמובן היא לבלוטה מאוזנת, אבל בפעמים רבות נוצר פער משמעותי בין הרצוי לבין המצוי.
מצב של תת פעילות בלוטת התריס, היפותירואידיזם, מאופיין בכך שהבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמונים. מדובר בבעיה שעלולה להביא ללא מעט סיבוכים, ולכן חשוב לאבחן אותה ולטפל בה בהקדם האפשרי.
הסוגים העיקריים של תת פעילות
כיום נהוג לחלק את תת פעילות בלוטת התריס לשלושה סוגים, הנבדלים ביניהם בגורם או באיבר המביא לבעיה. אם הגורם הוא בלוטת התריס עצמה, יכונה המצב תת פעילות ראשונית (Primary). בתת פעילות שניונית (Secondary) מקור הבעיה הוא הפרשה מצומצמת של הורמון ה-TSH על ידי בלוטת יותרת המוח, כלומר לתת פעילות שלה.
במקרה השלישי – תחת השם תת פעילות שלישונית (Tertiary) – הבעיה היא בהיפותלמוס. האחרון אינה מייצרת את הורמון ה-TRH בכמות מספיקה, מה שמקטין את דרבון ייצור ה-TSH על ידי בלוטת יותרת המוח.
בין הגורמים שעלולים להביא בפועל לתת פעילות של בלוטת התריס ניתן למנות את מחלת השימוטו האוטואימונית, הקרנות לאזור הצוואר, ניתוחים כירורגיים באזור, נטילת תרופות מסוימות, כמות בלתי תקינות של יוד בגוף, פגיעה מוחית ועוד. בחלק מהמקרים הבעיה נרכשת ובאחרים היא מולדת.
שורה ארוכה של תסמינים
תת פעילות, בכל אחד מהסוגים, עלולה להביא ללא מעט תסמינים. גם כאן יש חלוקה למספר רמות. ראשית יהיו אלה התסמינים המוקדמים, שהם רחבים בכל קנה מידה. הרשימה כאן כוללת עייפות, עצירויות, כאבי מפרקים, האטה בקצב פעימות הלב, עודף משקל, אי סבילות לקור, קשיים בשינה, יובש בעיר, חולשה בציפורניים ועוד. בשלבים מאוחרים יותר ייתכנו תסמינים כמו ירידה משמעותית בטמפרטורת הגוף, דיבור איטי או שיבוש מחזור הוסת אצל נשים.
ייתכנו תסמינים אחרים – כמו פגיעה ביכולת הזיכרון או בכישורים הקוגניטיביים, היפוגליקמיה, אנמיה, עליית ברמות הכולסטרול בגוף, אוסטיאופוריזיס, נשירת שיער, קשיים בבליעה או קשיים בנשימה – אבל הם נדירים יותר מאלה שתוארו מעלה.
אבחון וטיפול בבעיה
דרך האבחון המרכזית היום של בעיות בבלוטת התריס, כולל תת פעילות, הוא בדיקת דם די פשוטה בהם אפשר לראות את הרמות של ההורמונים הרלוונטיים.
יש מקרים בהם הבעיות האלה מתגלות באופן מקרי, כחלק מבדיקה כללית או שגרתית – אפילו כאשר לא מבחינים בתסמינים שתוארו מעלה (או מייחסים אותם לבעיות אחרות). לעומת זאת, יכול להיות מצב בו חושדים שיש בעיה בבלוטת התריס וניגשים לבדיקה כדי לאשש או להפריך את החשדות.
ניתן ללמוד על רמת התפקוד של בלוטת התריס באמצעות בדיקה מקיפה של הגוף, בעיקר אבחון במכשיר Global Diagnostics. המכשיר בוחן את רמת התפקוד של יותר מ-600 איברים ב-13 מערכות הגוף תוך כשמונה דקות בלבד בהתבססות על רפואת תדרים, ומאפשר ללמוד על התפקוד ההורמונלי ועל הקשרים בין איברים ומערכות.
הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס הוא בעיקרו הורמונלי, כלומר, קבלת תרופות המכילות בתוכן את הרכיבים הבעייתיים או החסרים – הורמון תירוקסין סינטתי שבא על חשבון הרכיבים החסרים. בפועל מדובר בתרופות הכוללות בתוכן רכיב בשם לבותירוקסין, אותן חייבים ליטול בצורה סדירה.
לאחר מספר שבועות, כאשר מבצעים בדיקת דם נוספת, מחליטים על המשך הטיפול. במקרים מורכבים, הוא שגורם פנימי בגוף מביא לשיבוש פעילות הבלוטה, ניתן לשקול טיפול כירורגי. גם הרפואה האלטרנטיבית מציעה פתרונות שונים לבעיה, בשיטות דוגמת דיקור סיני, נטורופתיה או הומיאופתיה.