תסמונת המעי הרגיז (או "הרגיש") היא תסמונת שלא ניתן לה עד היום הסבר אורגני, אבל הקושי שלה ברור.

זוהי תסמונת נפוצה יחסית אשר בין הסימפטומים שלה ניתן למנות כאבי בטן עזים בתדירות גבוהה (עד לרמה של כאבים כרוניים), עצירויות או שלשולים (ייתכן מצב בו שני התסמינים הדי מנוגדים האלה מופיעים לסירוגין), תחושה של מלאות, שינויים באופי היציאות ותחושה כללית של חוסר נעימות. למרות שהתסמונת אינה נחשבת למסוכנת, אי אפשר להתעלם מכך שהיא משפיעה לרעה על חיי האנשים הסובלים ממנה.

במאמר הבא ננסה להסיר חלק מסימני השאלה העולים בהקשר של תסמונת המעי הרגיז ונסביר לכם מה אתם יכולים לעשות כדי להתמודד בהצלחה עם הבעיה.

הבעיה: הגורמים לא ידועים

כפי שציינו קודם לכן, עד היום אין בקהילה הרפואה הסכמה לגבי הגורמים הספציפיים שעלולים להביא לתסמונת המעי הרגיז. גם כאשר הבעיה מתגלה, אין אפשרות בהכרח לברר מהן הנסיבות המביאות לה. בנוסף לכך, שילוב בין מספר גורמים הוא בהחלט בגדר אפשרות.

על פי ההערכות המקובלות, גורמי סיכון מרכזיים לתסמונת המעי הרגיז הם שינויים החלים בדופנו של המעי הגז וכן במערכת העצבים המרכזיים, שינויים אשר עלולים להיות להם לא מעט סיבות. סבירה נוספת היא שקיים קשר בין התפקוד ההורמונלי של האדם לבין הסבירות להופעת התסמונת, קשר שעשוי להסביר את העובדה שהתסמונת נפוצה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים. שימוש ממושך בסוגים שונים של תרופות, גורמים גנטיים או שלשול בעל אופי זיהומי הם גורמי סיכון פוטנציאליים אחרים.

הדרך לאבחון הבעיה

לתסמונת המעי הרגיז יש מספר תסמינים בולטים. הבעיה היא שלא תמיד הם מופיעים באותה מידה, וחשוב לא פחות – לא תמיד אפשר לייחס אותם לתסמונת המעי הרגיז ולא לבעיות אחרות בגוף (והרי חלק מהתסמינים שהזכרנו מעלה הם די כלליים). העובדה שתסמונת המעי הרגיז היא מצב כרוני, כך שאנשים הסובלים ממנה חווים אותו לסירוגין בכל ימי חייהם, הופכת את התמונה למורכבת אף היא.

אבחון תסמונת המעי הרגיז מתחיל בדרך כלל מאנמנזה, במסגרתה שואל הגורם הרפואי לגבי התסמינים המופיעים אצל האדם, ההיסטוריה הרפואית שלו, המצב המשפחתי וכן הלאה.

בדיקה גופנית נכנסת אף היא לתמונה, אם כי היא מוגבלת מאוד בהיעדר תסמינים גופניים חד משמעיים. לא פעם מגיעים לאבחון המחלה על דרך השלילה, כלומר, באמצעות שלילה של מצבים אחרים שעלולים להסביר חלק מהתסמינים וכן את דפוסי פעילות המעיים – קריטריונים המכונים "קריטריוני רומא".

בנוסף לכך עשויות להתבצע בדיקות נקודתיות לקבלת תמונה מלאה על הבעיה והגורמים האפשריים לה, דוגמת בדיקת דם, בדיקת צואה או בדיקה של סמנים דלקתיים. אנדוסקופיה מסייעת אף היא לשלילת מחלות רפואיות אחרות של מערכת העיכול. ניתן להתבסס על אמצעי אבחון מתקדמים, ביניהם מכשיר האבחון Global Diagnostics המבצע סקירה מקיפה של כלל הגוף באמצעות אלקטרודות המחוברות אליו.

האם ניתן לטפל בתסמונת המעי הרגיז?

מכיוון שמדובר במצב כרוני, אין אפשרות לנצח את תסמונת המעי הרגיז אחת ולתמיד. מטרת העל של הטיפולים שנעשים היא להקל על התסמינים ולהפחית את התדירות שלהם.

זה מתחיל עם שינויים נדרשים באורח החיים של האדם, לרבות תזונה מאוזנת ונכונה, שתיית מים בכמות מרובה, הפחתה במשקל הגוף והקפדה על ספורט. מכיוון שלחצים עלולים להחמיר את הבעיה, אורח החיים רצוי שיהיה רגוע ונטול מתחים ככל שאפשר.

במצבים מסוימים ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי, וזאת על פי מאפייני הבעיה המופיעה אצל האדם. את התמונה משלימות שיטות שונות מעולם הפרא-רפואה או מקשת הרפואה המשלימה.