סוכרת היא ה-מגפה של המאה ה-21, בעיה שמספר האנשים הסובלים ממנה באוכלוסיה רק גדל משנה לשנה. באופן הפשוט ביותר סוכרת היא מצב בו יש ריכוז גבוה מדי של גלוקוז (סוכר) בגוף – בדם או בשתן – ונהוג לחלק אותה למספר סוגים.
המאכל הנוכחי יסקור את המאפיינים, הגורמים והתסמינים של סוכרת נעורים, ויציע כמה דרכים להתמודדות עם הבעיה הלא פשוטה הזו.
על סוכרת נעורים
סוכרת נעורים, הידועה גם בתור סוכרת מסוג 1 (Type 1) מופיעה ברוב המקרים אצל ילדים, נערים ומבוגרים צעירים יחסית, כפי שניתן להסיק משמה. עם זאת היא עלולה להופיע גם בגילאים מאוחרים הרבה יותר.
זוהי מחלה אוטואימונית שהגורם לה מבחינה פיזיולוגית או הרס של תאי הלבלב האחראים על ייצור אינסולין, שאמור במצב התקין לווסת את רמות הגלוקוז בדם (לצד תפקידים חשובים אחרים). המחלה מאופיינת בתקיפה של המערכת החיסונית את הגוף, בפגיעה באופן בו הסוכר נכנס לתאי הגוף ובניצול לא נכון של הגלוקוז, שמצטבר לו בגוף.
לא תמיד ידועים הגורמים הספציפיים שמביאים לסוכרת נעורים, אם כי יש מספר גורמי סיכון פוטנציאליים. זוהי מחלה שעוברת פעמים רבות בתורשה, כך שילדיהם של הורים שסובלים מסוכרת עלולים לחלות אף הם. השמנת יתר, "אובססיביות" בהיגיינת הגוף, מחלות רקע, נטילת תרופות מסויומת והיעדר פעילות גופנית עלולים אף הם לגרום לבעיה או להחמיר אותה.
למה מביאה סוכרת נעורים?
לסוכרת נעורים יש מספר לא מבוטל של תסמינים שהם הכל חוץ מנעימים. הסוכרת מביאה לתחושה כמעט תמידית של צימאון, ובהמשך לכך להטלה תכופה של שתן. גם התיאבון של הסובלים מסוכרת נעורים גדל, אם כי החולים עלולים לסבול דווקא מירידה במשקל שלהם. לסוכרת מספר סימפטומים משלימים, למשל עייפות תמידית, קהות חושים או אובדן הכרה.
בדומה לסוגי הסוכרת האחרים, גם סוכרת נעורים עלולה להסתבך ולהשפיע לרעה על איברי ומערכות הגוף השונים, למשל בעיות בראייה, בכלי הדם או בכליות, תחושת נימול בידיים וברגליים, נטייה לפיתוח כיבים, הופעת פטריות במקומות שונים בגוף, פגיעה ביכולת הגוף להחלים מפצעים ועוד.
איך מטפלים בסוכרת נעורים?
הטיפול בסוכרת נעורים מתחיל קודם כל מאבחון מדויק, וחשוב לא פחות גם מוקדם, של המחלה. חשוב להדגיש בנקודה הזו שבסוכרת נעורים, ובסוכרת בכלל, אי אפשר לטפל באופן מוחלט. תחת זאת, המאמצים הם להביא לכך שרמות הגלוקוז בדם יחזרו להיות תקינות, מטרה שאפשר להגשים במספר דרכים.
יש מגוון דרכי טיפול בסוכרת נעורים, הן קונבציונליים והן אלטרנטיביים. המטרה כאמור היא לפקח על רמת הסוכר וגם לאזן אותו, באמצעות הזרקת אינסולין – הטיפול הנפוץ ביותר בסוכרת. האינסולין מביא לכך שבגוף יהיו את רמות ההורמון שחסר בו, מסייע בהכנסת עודף הסוכרים לתאים, מאיץ את חידוש הבנייה של הרקמות ולעומת זאת מסייע בעצירת פירוק השומנים בגוף.
מינון האינסולין והתזמון של הזריקות נעשים על פי חומרת הבעיה, במטרה לטפל בה מצד אחד ולנסות לשבש כמה שפחות את שגרת החיים של החולה מהצד השני. משתמשים לרוב במכשיר בשם גלוקמטק למדידת רמת הסוכר, מדידה שתאפשר להגדיר את המינון הדרוש.
הטיפול הנטרופותי בסוכרת מבוסס במידה רבה על שינוי הרגלי התזונה: הפחתת הצריכה של מאכלים עמוסים בסוכרים ובפחמימות פשוטות מצד אחד, והגדלת הצריכה של דגנים מלאים, קטניות, ירקות, חומוס ומאכלים אחרים שמסייעים לשמור על רמת הסוכר בגוף ומביאים לתחושת שובע. חשוב להקפיד על מאכלים בהם שומנים "טובים", למשל דגים או אגוזים, כשאפשר בהחלט לצרוך במקביל תוספי תזונה. פעילות גופנית חשובה מאד עבור כל אדם, ובמיוחד חולי סוכרת.