קנדידה היא פטריית שמר שהנוכחות שלה בגוף שלנו היא טבעית: היא קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו. הבעיה מתחילה כאשר היא הופכת לזיהום, מה שמתרחש פעמים רבות. קנדידה היא המקור השכיח ביותר בעולם לזיהומים פטרייתיים, שעלולים להופיע באזורים שונים בגוף – בעיקר קנדידה בחלל הפה או בדמות קנדידה בנרתיק אצל נשים.
כמו הרבה מצבים רפואיים אחרים, גם במקרה של קנדידה אבחון מוקדם של המחלה הוא פרמטר מרכזי בדרך להתמודדות המוצלחת איתה. אבל האם ניתן לעשות זאת באופן עצמאי? המאמר הבא ינסה לספק תשובה לשאלה החשובה הזו.
כך ניתן לחשוד שיש זיהום קנדידלי
זיהום עצמאי של קנדידה מבוסס בעיקרו של דבר על בחינת התסמינים ביחס לאדם ה"נבדק" וסקירת ההיסטוריה הרפואית שלו. באינטרנט תמצאו לא מעט מדריכים ושאלונים לאבחון עצמי של הקנדידה.
ניתן להשתמש בהם על מנת לקבל תמונה והערכה כללית פחות או יותר, אם כי צריך לקחת בחשבון ששיטת הדיווח העצמי נחשבת למוגבלת מבחינת יכולת ההסקה שלה. לכן רצוי שלא להתבסס עליה בתור תורה מסיני בשום אופן, אלא בתור אינדיקציה ראשונית שתראה עד כמה מומלץ לגשת לבדיקה "רשמית" לאבחון הקנדידה.
העיקרון לשאלונים האלה הוא די פשוט. הם מורכבים ממספר רב של שאלות, אשר לגבי כל אחת מהן צריך האדם הנבדק לסמן או לדרג את התשובה בהתאם למצב שלו. מכלול התשובות – לרוב ציון מספרי כלשהו – אמור לספק תמונת מצב לגבי הימצאות חיידק הקנדידה בגוף שלו.
בין השאלות שעשויות להיכלל בשאלוני אבחון מהסוג הזה ניתן למנות:
- היסטוריה רפואית – נטילת תרופות, תגובה בעת חשיפה לחומרים מסוימים, הריון אצל נשים, תשוקות למאכלים מסוימים ועוד.
- תסמינים עיקריים – סימון התסמינים האפשריים של קנדידה המופיעים אצל אדם מסוים, כולל דירוג של התדירות ודרגת החומרה שלו: עייפות כרונית, פגיעה בזיכרון, אין אונות, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי בטן, עצירויות, פגיעה בזיכרון, דיכאון וכן הלאה.
- תסמינים נוספים – בחינת התסמינים שעשויים להופיע במקרה של זיהום קנדידה, אבל בתדירות ובדרגת עצימות פחותה ביחס לתסמינים הקודמים. גם כאן נהוג להעניק ניקוד שונה לכל תסמין על פי המאפיינים הנקודתיים שלו.
לאחר סיכום הנקודות, ניתן להסיק לגבי דרגת הוודאות של הקנדידה ומאפייניה. כמובן שהבדיקה הזו אינה של שחור ולבן וגם לא המדויקת ביותר שתמצאו. מכיוון שחלק מהתסמינים עלולים לאפיין מצבים שונים בתכלית שהאדם סובל מהם, התשובה שבהם אינה אמפירית. עם זאת תשובה המעידה על סבירות גבוהה לקנדידה יכולה וצריכה להדליק נורות אזהרה. כאן אנחנו נכנסים בעובי הקורה ובוחנים את דרכי האבחון המסורתיות או המודרניות.
ניתן גם לאבחן אחרת
הרפואה המודרנית מציעה כיום מספיק דרכים לאבחן את הקנדידה ברמת סבירות גבוהה, ולעיתים גם עם מינימום מאמץ – לכן מומלץ לאחר החשד הראשוני לקנדידה לפנות לאבחון אצל גורם מוסמך.
יש לציין ששיטת האבחון עשויה להיות תלויה במיקום הספציפי של הזיהום הפטרייתי בגוף וגם בדרגת החומרה של המחלה. כמו כן, מצב בו תידרשנה מספר בדיקות על מנת לקבל תשובה חד משמעית יותר הוא בהחלט בגדר אפשרות.
מכשיר האבחון המהפכני Global Diagnostics נכנס במהלך השנים לתמונה והביא לשינוי משמעותי לחוקי המשחק החלים בה. המדובר הוא בפיתוח מתקדם של חברת ויטה-טק השווייצרית, שפיתחה מכשיר הבוחן את כלל האיברים והמערכות בגוף על בסיס רפואת התדרים. הבדיקה נערכת מספר דקות בלבד ובסופה ניתן לקבל דו"ח מקיף, שיכול לספק מענה לשאלת הימצאות זיהום הקנדידה וגם קשרים שונים הנוגעים אליו: למשל מידת ואופן ההשפעה שלו על איברי ומערכות הגוף השונים.