תלונות על גזים במערכת העיכול נפוצות מאוד, גם אם הבעיה לא תמיד מזוהה בצורה מדויקת בנקודת ההתחלה. בדרך כלל הכוונה היא למצב בו אנו חשים נפיחות של הבטן לאחר ארוחה, פולטים "נפיחויות אוויר" מפי הטבעת או לחלופין מגהקים.
למרות שגזים במערכת העיכול אינם מוגדרים כיום בתור מחלה, הם כן מביאים לאי נעימות ומצריכים בדרך כלל אבחון וטיפול. במאמר הבא נציג בפניכם את כל מה שחשוב לדעת על הבעיה הנפוצה, הכרוכה לא פעם באי נעימות רבה ובשיבוש של אורח החיים שלנו.
איך נוצרים גזים במערכת העיכול?
הסוגיה הראשונה שיש להתייחס אליה היא מהם המצבים שעלולים להביא להיווצרותם של אותם גזים ידועים לשמצה בתוך מערכת העיכול שלנו. אין לכך תשובה חד משמעית, כאשר ההנחה המקובלת כיום היא שמדובר בחלק מהמקרים בשילוב אפשרי בין מספר גורמים.
הראשון שבהם הוא בליעת אוויר – גורם שמסביר מדוע חלק מההורים חוששים מהתפתחות גזים אצל תינוקות המנסים להמשיך לאכול מבקבוק אוכל ריק. אצל האדם המבוגר בליעת האוויר המוגברת (כי כל אחד בולע כמויות מסוימות של אוויר, בעיקר במהלך האכילה או השתייה) עלולה להתרחש עקב אכילה או שתייה מהירים מדי, לעיסה ממושכת של מסטיק, שימוש בשיניים תותבות שמימדיהן אינם מתאימים לפה או עישון מאסיבי.
גורם סיכון נוסף להיווצרות גזים במערכת העיכול הוא פירוקם של חלק מסוגי המזון, הנעשה על ידי חיידקים שהמיקום הטבעי שלהם הוא המעי הגס. כאשר נעשה פירוק של מזון שאינו מעוכל – בדרך כללל פחמימות המקשות על העיכול והספיגה שלהן במעי הדק – מגיעות השאריות הבלתי מעוכלות למעי הגס.
הפירוק של אותו מזון נעשה לרכיבים דוגמת פחמן דו חמצני, מימן ומתן, גזים אשר עלולים להיפלט מהגוף. ה"אויבים" העיקריים מהבחינה הזו הם סוכר החלב, סוכר הפירות או מאכלים העשירים בפחמימות (שומנים וחלבונים משמעותיים הרבה פחות מהבחינה הזו). אנשים אשר סובלים מייצור עודף של גזים רצוי שיצמצמו את הצריכה של דבש, מוצרי חלב, קטניות, ירקות עמוסים בסיבים ועוד.
ריבוי גזים בנוסף הוא תופעת לוואי אפשרית של תסמונת המעי הרגיז, בעיה הדורשת פתרון בפני עצמה.
הבדיקות הנעשות לאבחון המצב
אבחון גזים במערכת העיכול מתחיל בדרך כלל מבירור התסמינים והרגלי האכילה של האדם הספציפי. כאשר הוא חושד שדבר מה אינו כשורה אצלו, או כחלק מבדיקות שגרתיות יותר, עשוי להידרש כניסה בעובי הקורה. במקרה הזה ייתכן שהרופא המאבחן יבקש מהאדם המגיע אליו לפרט לו, קודם כל, את התפריט התזונתי.
למזון שאנו צורכים עשויה להיות השפעה לא קטנה על התפתחות והישנות הבעיה, ולכן התפריט התזונתי יכול ללמד אותנו לא מעט דברים. בהמשך לכך עשוי הרופא המאבחן לבקש רישום מסודר של מועדי הפליטת הגזים, כאשר גם הצעד הזה יכול להעניק את הידע הנדרש על המזונות ה"בעייתיים".
גם הסימפטומים שהאדם המאובחן מדווח עליהם אמורים להילקח בחשבון. תלונה על נפיחות בבטן למשל עשויה להצביע עד הצטברות נוזלים בחלל הבטן. דוגמא נוספת היא בדיקות מסורתיות, דוגמת בדיקות דם, הנעשות על מנת לאתר דלקת שעלולה להסביר חלק מהתסמינים.
אז מה ניתן לעשות וכיצד למנוע?
גזים במערכת העיכול מצריכים מאיתנו בדרך כלל שינוי משמעותי באורח החיים. זה מתחיל עם שינויים נדרשים בהרגלי האכילה, על פי הדגשים שהובאו מעלה.
מקום המציע במציאת פתרונות לתחום, דוגמת מרכזי ביו קיור המתמחים בהתאמת תפריט תזונה נטורופתי, יכול לסייע. זכרו שפעמים רבות מקבלים את התשובות בשיטת הניסוי והטעייה.
תרופות שונות, בהן כאלה המצריכות מרשם רופא וכאלה שלא, עשויות להשלים את תמונת ההתמודדות עם הבעיה.