מחלות לב רבות הן כרוניות במהותן, כך שהן מתפתחות בגוף האדם במשך עשרות שנים. כמו כן ברור שככל שהגוף מזדקן והמערכות השונות שלו נחלשות, כך דרגת הסיכון לחלק ממחלות הלב עלולה לעלות.
יחד עם זאת, תרחיש בו ילדים או אפילו תינוקות סובלים ממחלת לב אינו בדיוני. מדובר באחוזים נמוכים ביחס לאוכלוסייה – פחות מאחוז אחד – אבל עדיין במשהו שעלול להתגשם.
מחלות לב בקרב ילדים כוללות בתוכן השפעה שלילית כמעט ודאית על החיים שלהם, תסמינים לא נעימים להתמודדות וגם סכנת חיים מוחשית במקרים המורכבים יותר.
אבחון מחלות לב
חלק משמעותי מאד ממחלות הלב המופיעות אצל תינוקות או ילדים הוא מולד, כאשר בשנה נולדים בישראל כ-1,300 ילדים עם מום מולד בלב. כדי להפוך את התמונה למורכבת אפילו יותר, נציין שידועים כיום כ-300 סוגים של מומים מולדים בלב.
לא בכל המקרים מום בלב מתפתח לכדי מצב מסכן חיים ולא בכולם הוא מצריך טיפול, אבל עדיין מדובר בבעיה (בעיקר אם המומים אינם ניתנים לתיקון מלא). במקרה של מחלת לב שאינה מולדת, השם המרכזי שצריך לחשוש ממנו הוא קדחת השיגרון על השלבים השונים שלה.
אבחון מוקדם של מחלות הלב הוא קריטי במיוחד אצל ילדים. במקרה של מום מולד ניתן כמובן לעשות זאת עוד במהלך תקופת ההיריון, עם בדיקות שגרתיות הנעשות לאם – למשל אולטרסאונד. אקו לב עובר היא בדיקה שעושים בדרך כלל כאשר יש אינדיקציה לבעיה אפשרית כלשהי אצל העובר.
לאחר הלידה ניתן לבצע בדיקות שונות לאיתור בעיה, עם אותם כלי בדיקה מוכרים מעולם המבוגרים: א.ק.ג, בדיקות MRI, צנתורים ועוד. בדיקת אקוקרדיוגרפיה, המובססת על הדמיית הלב באולטרה סאונד, נפוצה מאד בקרב ילדים.
כמובן שהשאיפה תהיה לא לעשות אותם על רקע העובדה שהם לא נעימים עבור התינוקות. ניתן לשקול שימוש באמצעי אבחון הנחשבים ללא פולשניים או כואבים, דוגמת מכשיר Global Diagnostics באמצעותו ניתן לסקור את מצב כל איבר או מערכת בגוף. הבדיקה מאפשרת לא רק ללמוד על מצב הלב אלא גם על ההשפעה שלו על תפקוד הגוף או אפילו על הסיבות המביאות מראש לבעיה.
דרכי הטיפול במחלה
לכל מחלת לב יש חוקים משלה מבחינת התסמינים, דרגת החומרה וכמובן שגם דרכי ההתמודדות או הטיפול. כמו כן צריך לקחת בחשבון תמיד את אוכלוסיית היעד הרגישה בה מדובר, תוך העדפה של פתרונות נטולי סיכון או תופעות לוואי ככל האפשר. לכן קצרה היריעה מלציין כאן מה בדיוק אתם יכולים לעשות כדי להקטין את תסמיני מחלת הלב או אפילו להתמודד איתה לחלוטין.
ההנחה יחד עם זאת היא שמדובר בהיצע רחב יחסית של פתרונות אפשריים, כאשר שילוב בין מספר דרכי טיפול הוא בהחלט בגדר אפשרות. הרופא המאבחן והמטפל הוא שמחליט מה ניתן לעשות ואיך, כאשר כפי שציינו מעלה לא תמיד בוחרים בטיפול ישיר. אם מדובר במום או במחלה פשוטים יחסית, יכול להיות שיעדיפו שלא לבחור באמצעי טיפול שעלולים לגרום נזק.
בלי קשר לפתרונות שבוחרים בהם, חשוב מאד לבצע מעקב אחר מצב הלב של התינוק. הסיבה היא שמחלות לב עלולות לחזור ביתר שאת. הקו הראשון של הטיפול הוא תרופות, אותן יש להתאים לגיל הילד מבחינת סוג התקופה והוראות השימוש.
השאיפה היא לתרופות שיכולות להשפיע לטובה על מצב הלב בלי לכלול בתוכן יותר מדי תופעות לוואי שאינן נעימות או אפילו מסוכנות עבור הילדים. טיפולים כירורגיים שמורים למצבים מורכבים יותר, שאנו מקווים שאף משפחה לא תיתקל בהם.