העובדות הלא נעימות מראות שאחד מבין שלושה ילדים בערך יידבק במהלך שנות הילדות שלו – לרוב מגיל חמש ועד לסביבות גיל ארבע עשרה – בתולעי מעיים. המדובר הוא באחד מסוגי הזיהומים השכיחים ביותר שיש, זיהום שטומן בחובו תופעות לוואי לא נעימות ושעלול להסתבך בהיעדר טיפול הולם.
מהן תולעי מעיים?
כצעד ראשון נציין כי יש מגוון רחב של תולעי מעיים, אשר ההתמודדות עם כל אחת מהן עשויה להיות שונה. ברמה הכללית מדובר בטפילים הנפוצים בעיקר אצל אנשים שהמערכת החיסונית שלהם אינה חזקה מספיק – בדרך כלל ילדים, אך ייתכן שגם אנשים מבוגרים וחולים אחרים.
התולעים עלולות להיכנס למערכת העיכול בדרכים שונות, לרבות עקיצות של חרקים מסוימים, מגע עם חיות מזוהמות או צואה, חשיפה ללכלוך ועוד. לרוב התולעים ייכנסו לגוף באכילה, מה שמסביר למשל מדוע ילדים המוצצים אצבע נמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר.
בכל אופן יש לזכור שחוסר היגיינה הוא אחד הגורמים העיקריים המביאים להידבקות בתולעי המעיים. בין המקורות העיקריים של הידבקות בתולעים ניתן למנות בריכות או מקורות מיים הנגועים בטפילים, ארזי חול בגני ילדים ועוד. אכילה של מזונות מזוהמים שונים – למשל בשר מקולקל או ירקות שאינם שטופים – עלולה להביא אף היא לתולעים, בעיקר כאשר לא שוטפים ידיים טרם האכילה.
יכול להיות תרחיש בו ההידבקות בתולעים תהיה מחשיפה אל הטפילים בסביבה החיצונית, למשל מזרונים עליהם אנחנו ישנים או שטיחים עליהם אנו יושבים. הסיבה לכך היא שיש סוגי תולעים שמסוגלות להמשיך ולחיות מחוץ לגוף האדם עד לפרק זמן של כשבועיים. כך, למרות שברמה הכללית הן ניזונות מהמזון הנמצא בקיבה של האדם, הן יכולות לשהות מחוץ לגוף פרק זמן המאפשר הידבקות.
דרכי אבחון הבעיה
הדרך הראשונה לזהות תולעים במעיים, או לכל הפחות לחשוד בהן, היא באמצעות בחינה של התסמינים המופיעים אצל אדם מסוים. בין הסימפטומים המזוהים עם הבעיה ניתן למנות ירידה בתיאבון ובמשקל הגוף, עייפות, שלשולים, הקאות, כאבי בטן, גירודים (בעיקר בשעות הלילה ועוד).
הבעיה היא שאת התסמינים האלה ניתן לייחס גם לשלל בעיות אחרות שעלולות לתקוף את הגוף. בנוסף לכך רבים מהסובלים מתולעים במעיים הם כאמור ילדים, שלא בהכרח יוכלו לדווח על התסמינים שהם חווים באופן מדויק.
אבחון תולעים במעיים יכול להיעשות באמצעות מספר בדיקות בסיסיות. הראשונה שבהן היא פיזית – התולעים עלולות לצאת מהגוף, דרך פי הטבעת או הצואה (בעיקר כאשר התנאים הם תנאי חום), כך שרופא יוכל להבחין בהן ולעמוד על הבעיה.
הבעיה היא שישנם טפילים שעין בלתי מזוינת לא תוכל להבחין בהם. במצב הזה עשויה להיכנס לתמונה בדיקת הצואה לגילוי פרזיטים. ישנם יחד עם זאת מצבים בהם הבדיקות לא יגלו ערכים לא תקינים, למרות שבפועל כן יש אצל האדם את התולעים.
ניתן לשקול שימוש באמצעי אבחון מתקדמים, דוגמת מכשיר גלובאל דיאגונטיקסהסוקר באמצעות רפואת התדרים את כלל הגוף. כך ניתן ללמוד על בעיות במעיים וההשפעה שלהן על הגוף.
כך מנצחים את התולעים
השאלה העיקרית שנשאר לשאול היא מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם תולעים במעיים. העצה הראשונה והמובנת מאליה היא לנסות ככל שניתן להימנע מהידבקות בטפילים, מה שנעשה באמצעות הקפדה על היגיינה, צריכה של אוכל שבטוחים בכל מאת האחוזים שאינו מזוהם, הליכה עם נעליים על גבי משטחים "בעייתיים" וכן הלאה.
הטיפול נעשה לרוב באמצעות תרופות המשמידות את התולעים הבוגרות. את התרופות יש ליטול לרוב למשך כעשרה ימים. פתרונות נפוצים אחרים הם מקשת הרפואה האלטרנטיבית, וכלל תכשירים, ויטמינים, תוספי תזונה או התאמות תזונתיות אחרות.